הכּהונה של הבישוף

 

(3:1-7 אֶל־טִימוֹתִיּוֹס I)

 

“ אמת הדבר איש כי־יבקש להיות הגמון למעשה טוב מתאוה׃ 
והגמון העדה צריך להיות באין דפי בעל־אשה אחת משל ברוחו צנוע ונחמד לבריות מכניס ארחים ומבין ללמד ולא אהב יין ולא־בעל אגרף (ולא בצע בצע רע)׃ 
כי אם־דן לכף־זכות ולא איש מדינים ולא אהב כסף׃ 
ויהי מנהיג את־ביתו בטוב ומדריך את־בניו למשמעתו בכל־הישר׃ 
כי אם־לא ידע איש להנהיג את־ביתו איככה יוכל להשגיח על־עדת אלהים׃ 
ואל־יהי תלמיד חדש פן־ירהב לבו ויפל בדין המשטין׃ 
והוא גם־צריך היות לו שם טוב בפי אתם שבחוץ פן־יפל בחרפה ובמוקש המשטין׃ ”

 

(1:5-9 אֶל־טִיטוֹס)

 

“ בעבור זאת הנחתיך בקריטי בעבור אשר תשלים את־החסר ותמנה זקנים בכל־עיר ועיר כאשר צויתיך׃ 
אם־ימצא איש תם ובעל־אשה אחת ויש־לו בנים מאמינים ואין עליהם טענת פריצות ואינם סוררים׃ 
כי־הגמון העדה צריך להיות איש תם כסכן לאלהים לא עמד על־דעתו ולא רגזן ולא אהב יין ולא־בעל אגרף ולא בצע בצע רע׃ 
כי אם־יהי מכניס ארחים ואהב טוב וצנוע וצדיק וקדוש וכבש את־יצרו׃ 
ומחזיק בדבר הנאמן כפי ההוראה למען יהיה־בו כח להזהיר בלקח הבריא ולהוכיח את־המריבים׃ ”